"מה יגידו"- הפחד הגדול מכל

כחברה, אנו נוטים להשוות עצמנו בכל רגע נתון לאחר. אופן המחיה, הדיבור, התהגות, צורת הלבוש, אופי העבודה וכיוצא בזה. ה"נורמה" היא השולטת והמתווה לנו את הדרך, כך שכולנו מנסים ליישר קו עם איך שצריך להתנהג בעולם הגדול, אחרת לא נתקבל על ידי החברה. 

"שכנים יכול שומע!" (אלכס חולה אהבה) הוא דוגמא קלאסית לאיך שאנחנו נוטים להחביא את מה שבאמת מתרחש במסתור ביתנו או ליבנו כדי שאחרים לא ידעו; כדי שלא ניראה ווירדואים, פורעי חוק או פשוט לא כמו כולם.

האמת היא, שכלל שאנחנו מנסים ליישר קו עם אחרים, כך אנחנו מתרחקים יותר מהמתנות הגדולות שהעולם הביא לנו, אלה שמייחדות אותנו מהאחר. 

הצורך באישור חברתי נטמע עמוק בשורשי התרבויות השונות, מי יותר ומי פחות. רק בעת האחרונה ניתן לראות יותר ויותר אנשים ששמים פס ומחליטים לפרוץ בדרכם הייחודית. אותם האנשים הופכים לרוב לגורו בתחומם, כיוון שכמו כולם יש בשפע אבל דרכם הייחודית הייתה חסרה כשירות או מוצר. 

בעלי עסקים רבים עושים טעות זו ומנסים להיישיר קו עם איך שעולם העסקים עובד. בפעמים רבות זה בסדר, כי אלו הם קוים מנחים שיכולים לעזור להם להתחיל להניע תהליך, להבין מה הדרישות. אולם, בשלב כלשהו עליהם להבין כי בלי לבדל את עצמם בדרך כלשהי הם ימשיכו להיות עוד מוצר שניתן להשוות לאחר, בלי לשים לב לערך המסופק- כי כמותם יש הרבה. 

בעלי העסקים שנתקלים במצבים הללו נוטים להוריד מחירים במהירות- כיוון שלקוחותיהם משווים אותם למחירי השוק ובקלות ינטשו אותם לטובת משהו זול יותר. 

אם כן, איך ניתן למצוא את אותו הבידול בלי שאחרים יזרקו עלינו עגבניות?

החלו בלעשות רשימה של הכשרונות שלכם, הדברים שאתם הכי טובים בהם. לאט לאט הדרך לאותו דבר ייחודי שמבדל אתכם יתחיל להיראות באופק. 

והכי חשוב, שימו בצד את "מה יגידו" עליכם, אחרת לעולם לא תוכלו לפרוץ קדימה.